מתמודדת מספר 1
האתגרים החדשים שצצו, ההתגייסות למלחמה בנגיף הקורונה, הגיבורים שמאחורי הקלעים והפתרונות היצירתיים בשטח. מנהלי החברות בקבוצת אלקטרה משתפים כיצד הם ניווטו בתרחיש שאיש לא יכול היה לדמיין
"יצרנו מפת קרב":
המאבק של אלקטרה בקורונה
ממונה הקורונה בקבוצה, אייל טוכמן, מספר על היערכות בענף שבו אי אפשר באמת לעבוד מהבית.
הקורונה מהווה משוכה גבוהה עבור כל ארגון ודאי ארגון גדול, מגוון ומבוזר כמו קבוצת אלקטרה.
לשם כך מונה סמנכ"ל תפעול ובקרה בקבוצה, אייל טוכמן, ל"ממונה קורונה ארגוני", שתפקידו לרכז את המאמץ לבלימת הנגיף, ביחד עם צוות ממוני קורונה מכל החברות. "דאגנו לתשתיות על מנת להמעיט התקהלויות ככל האפשר ולתמוך בעבודה מהבית למי שנדרש לכך", מספר אייל.
"ריכזנו את הציוד הדרוש למאבק בקורונה ולשמירה על היגיינה ואנו מנטרים באופן שוטף את התחלואה. בשיאו של הגל הראשון יצרנו 'מפת קרב' על סמך הנתונים, כדי שלהנהלה ולדירקטוריון יהיה את כל המידע. התגברנו על קשיים בשרשרת האספקה הגלובלית והשגנו אישורי עובדים חיוניים למי שצריך. דאגנו לעובדים בארה"ב וציידנו אותם בכ-10,000 מסכות, בתקופה שבה לא ניתן היה להשיג אותן באמריקה. כעת אנחנו מתכננים עבודה בקפסולות גאוגרפיות, מדללים ככל הניתן ישיבות מרובות משתתפים במשרדים לטובת פגישות בזום, מאפשרים עבודה מהבית ודואגים לעמוד בכל כללי התו הסגול". לדברי אייל, מדובר באתגר כפול: "בסופו של דבר, בענף הבנייה אי אפשר באמת לעבוד מהבית. בנוסף, בתקופת הקורונה עומס העבודה דווקא גבר בחלק מהיחידות העסקיות, מכיוון שקודמו פרויקטים גדולים של תשתיות לאומיות. זו משימה מורכבת, אבל אנחנו עומדים בה: במהלך הקיץ האחרון היו לנו כ- 100 מבודדים וכ- 20 חולים בכל הקבוצה. גם מבחינה עסקית לא היו שיבושים משמעותיים בפעילות של אלקטרה ואנחנו גאים בזה מאוד".
"רצינו לייצר לעובדים שקט וביטחון"
סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצה, מוטי פיירמן, מגלה איך אפשר לדאוג לעובדים גם מרחוק.
"אירוע בסדר גודל של משבר הקורונה - אף אחד לא עובר בשלוות נפש. זה משפיע על כל המעגלים בחיים ופוגש את כולנו. רצינו לייצר כמה שיותר שקט וביטחון לעובדים שלנו, גם ברמת הארגון וגם בחיים שמחוץ לאלקטרה", מסביר סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצה, מוטי פיירמן.
ברוח התפיסה הזו, הובילה אלקטרה שורה של מהלכים במטרה להקל על העובדים, לפעול למען רווחתם ולמתן את נזקי הקורונה. "הבנו שיש מצוקה לא פשוטה בקרב חלק מהעובדים", אומר מוטי. "יש כאלה עם משפחות ברוכות ילדים. יש מי שבני זוגם איבדו את עבודתם.
הקמנו קרן שמסייעת לעובדים לפי קריטריונים שקבענו ומעניקה שוברים לרכישה ברשתות המזון. סמנכ"לי משאבי אנוש יכולים לפנות לקרן ולבקש סיוע עבור מי שהכי זקוק לו, ועד עתה כבר חולקו כ- 40 מענקים".
קרן נוספת נועדה לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום, ובתחילת המשבר היו כ- 1,270 מהם
בישראל. "הקרן סיפקה לכולם חבילת שי לכבוד החג, ובמקרים מסוימים גם המשכנו לשלם להם תנאים סוציאליים ואפשרנו לחלקם להמשיך להחזיק ברכב שקיבלו", מפרט מוטי. "דאגנו שאנשי משאבי אנוש יהיו איתם בקשר כדי להבין מה הם צריכים". קשר רציף נשמר גם עם עובדים ששהו בבידוד או שנדבקו במחלה, וגם להם נשלחה חבילת שי מתוקה עם איחולי בריאות".
מוטי מדגיש, כי הארגון דאג גם לעובדיו ברחבי העולם. "היינו בקשר עם המנהלים בכל החברות בחו"ל ונתנו מענה למה שצריך. בניגריה, למשל, עם פרוץ המגפה, אתרים רבים נסגרו. לא מעט עובדים זרים רצו לשוב לארצם, אבל בשיא המשבר זה היה די מורכב. סייענו להם להתפנות ולשוב למולדתם".
"התאמנו את הפעילות לנסיבות החדשות"
מנהלת המעורבות החברתית בקבוצה, דורית דאום, מסבירה איך שינוי תפיסתי מאפשר להמשיך לתרום לקהילה גם בזמן משבר.
פעילויות המעורבות החברתית של קבוצת אלקטרה, המבוססות על השתתפות פעילה של המתנדבים בשטח, נתקלו בבעיה לא פשוטה עם פרוץ משבר הקורונה. "הבנו בתחילת המשבר שלא תהיה אפשרות לפעול בדרך שבה אנחנו רגילים," מספרת דורית דאום, מנהלת המעורבות החברתית בקבוצה. "טרום המשבר פעלנו בקצב של 30 פעילויות התנדבות בשבוע וזה נפסק בבת אחת. העמותות לא יכלו לקבל מתנדבים, על אף שהיו עובדי אלקטרה שרצו להמשיך כרגיל, תחת הנחיות הקורונה. עקב כך התאמנו את העזרה לצרכים ולנסיבות, הרמנו טלפונים וביררנו עם כל עמותה כיצד אנחנו יכולים להמשיך ולסייע לה.
"למדנו למשל שפנימיית בני ארזים בראשון לציון – המהווה בית לנוער בסיכון – נסגרה בגל הראשון והילדים נשלחו בחזרה למשפחותיהם", אומרת דורית. "אנחנו מתנדבים שם בשגרה ויודעים שחלקם מגיעים מבתים לא מתפקדים, לכן שלחנו היישר לבתים חבילת מזון עשירה ומושקעת במיוחד. בשיא הגל הראשון, כשאנשים חששו להסתובב ברחוב, עובדי אלקטרה נרתמו למשימה וחילקו את חבילות המזון מחדרה ועד אופקים".
חבילות מזון חולקו גם במועדון קשישים בנס ציונה, ובכפר הנוער בן-יקיר שבכפר הרוא"ה באמצעות עמותת הרוח הישראלית. סה"כ נתרמו 80סלי מזון. תרומה גדולה של צעצועים הועברה לעמותת לב ח"ש בחיפה שמסייעת למשפחות במצוקה ונמצאת בקשר מתמשך עם אלקטרה.
פנימיית מיתר בכפר סבא קיבלה שולחן פינג פונג חדש וכן משלוח ספרים גדול שתרמה עובדת אלקטרה. "הפידבק היה מטורף", מסכמת דורית.
"צריך להבין שהמסגרות האלה הן הבית של הילדים. עבורם, כל משלוח כזה מחיה נפשות".
"החברה התגייסה למאמץ הלאומי בתנאים בלתי אפשריים"
עמי כהן ועמי ברקוביץ, מנכ"לים משותפים באלקטרה ,M&E גאים בהירתמות של עובדי החברה להקמה מואצת של מחלקות קורונה בבתי החולים.
"הקורונה השפיעה באופן שונה על כל אחד ממגזרי הפעילות שלנו", מספרים עמי כהן ועמי ברקוביץ, מנכ"לים משותפים באלקטרה M&E, על התקופה הקשה עם פרוץ המגפה העולמית.
"הציפייה של השוק מחטיבת הפרויקטים הייתה ל-100% תפוקה, ועשינו הכול כדי לעמוד בזה".
למעשה, היקף הפעילות עמד על יותר מ-100% במתכונת החירום הלאומית שנוצרה, גויסה החברה באפס זמן להקמת שתי מחלקות קורונה עם 400 מיטות לחולים מונשמים, בבתי החולים תל השומר ובילינסון, תוך הסבה מהירה של חניונים לייעודם החדש – וכן להקמת שלוש מעבדות קורונה: בתל השומר, באוניברסיטת תל אביב ומעבדה גדולה של חברת My Heritage בפתח תקווה. "החבר'ה עשו זאת בזמנים מטורפים, בשבועות ספורים ובצורה מדהימה.
הייתה הירתמות גדולה מאוד של העובדים לעבודה בתנאים בלתי אפשריים, גם מבחינת לוחות הזמנים וההתאמות בשטח וגם מבחינת הקשיים הפרטיים של רבים מהם בבית. כולם התגייסו למאמץ.
"בחטיבת השירות חווינו הפסקת פעילות ברבים מהמגזרים, מבתי מלון ועד בנייני משרדים. זאת במקביל למעבר של המשק למתכונת לשעת חירום. במקביל להתגייסות החטיבה לתמיכה 24/7במתקנים החיוניים של מדינת ישראל, נוידו חלק מן העובדים לתמיכה במאמץ של חטיבת הפרויקטים, ומספר מצומצם של עובדים יצאו לחל"ת. קשר הדוק נשמר עם העובדים, וכולם שבו לעבודתם עם חזרת המשק לפעילות״, הם מסכמים.
"לשמחתנו הרבה מאוד, לא פיטרנו אפילו עובד אחד", מוסיף יוסי שרייבר, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, "אנחנו אפילו מגייסים עובדים נוספים. עשינו התאמות לוגיסטיות כמו עבודה בקפסולות והקפדה יתרה על כללי המיגון, ויצאנו מהתקופה הזו חזקים לא פחות ממה שנכנסנו. הפרויקטים תרמו לגאוות היחידה – היינו חלק מהמאמץ הלאומי של מדינת ישראל במלחמתה בנגיף". ומה התרחש בינתיים מעבר לים? "כשפרץ המשבר ההתנהלות בפולין הייתה דומה חלקית לזו שבישראל", אומר רונן ברטר, סמנכ"ל אלקטרה M&E פולין (EMEP). "מקומות ציבוריים נסגרו, אבל העבודה בשטח נמשכה ללא עיכובים. אף לא פרויקט אחד נעצר, היה אפילו נוח יותר להתקדם ולעבוד. האטה, אם תהיה, צפויה רק בפרויקטים עתידיים – סביב צמצום בבניית משרדים ובתי מלון".
"הפכנו להיות העורף הלוגיסטי של הלקוחות"
מנכ"ל אלקטרה FM, דניאל מילוא, משתף בפתרונות הייחודיים שעוזרים לצלוח תקופה שבה 1,160 עובדים נאלצים לצאת לחל"ת.
"החברה שספגה את האימפקט הכי חזק באלקטרה הייתה אלקטרה FMעל חברותיה", מדגיש מנכ"ל אלקטרה FM, דניאל מילוא. "מאות ואלפי לקוחות חוו שינויים בהיקף השירותים הנדרש: כשבניין משרדים מתרוקן וכולם עוברים לעבוד מהבית – הפעילות נפגעת מיידית".
וההשפעה אכן הייתה כואבת: 1,160 איש הוצאו לחל"ת בשיאו של המשבר. "אלה מספרים דרמטיים", מודה דניאל, "פתחנו חמ"ל קורונה שמקבל מהשטח עדכונים, הן על מבודדים והן על פעילות לקוחות, ועשינו מיד את כל ההתאמות התפעוליות הנדרשות – גם כדי שהנזק העתידי לא יהיה גדול יותר".
הדאגה לעובדים היא מושא לגאווה בהנהלת החברה. "הטיפול בהם היה אינטנסיבי: ממיגון העובדים בשטח ועד טיפול בעובדים בחל"ת. לא ראינו בהם מפוטרים אלא עובדים שלנו. רצינו לייצר תחושת שייכות ולאפשר לכל המשפחות לעבור את החגים בשלום. בנינו עבורם ערכות לתשומת לב ושמרנו על קשר הדוק".
במקביל נדרשה גמישות מחשבתית בכל הנוגע לטיפול בלקוחות. "על אף ההפחתה בפעילות נדרשנו להיות זמינים ואף לייצר לא מעט פתרונות ייחודיים. עבור חלקם שימשנו עורף לוגיסטי: הפעלנו חיטויים בסביבת העבודה, הוצאנו מבצעי רכש של מסכות ואלכוג'ל עבור לקוחות במצוקה.
גם העיסוק באבטחה שינה את פניו. תרחשנו בכל רגע נתון שלושה תרחישי חומרה שונים על פני שלושה צירי זמן, ותקצבנו דברים בהתאם.
מה שמגלים במצבי קיצון", אומר דניאל, "הוא כמה ההנהלה חזקה. מרגע שנכנסנו למצב קורונה ההתגייסות של המנהלים והערבות ההדדית היו מעל ומעבר לכל דמיון".
"הטכנאים הם הגיבורים השקטים של המשבר"
מנכ"ל אלקטרה מעליות, עמית מור, מפרגן לנותני השירות בזמן אמת בבתי החולים ובמלונות הקורונה, ומגלה איך ידעה החברה להמציא את עצמה מחדש.
מנכ"ל אלקטרה מעליות, עמית מור, נזכר בסנונית הראשונה שבישרה את בוא הנגיף. "בשלב הראשון החלו להיסגר מפעלים במזרח", הוא משחזר, "עוד לפני שהבינו פה מה קורה. אלה מפעלים שתומכים במגה פרויקטים, בעיקר גנרטורים ומעליות, ובעוד אנחנו מתלבטים אם לעבור להזמנות מאירופה, גם שם המפעלים החלו להיסגר״. מכאן ועד להיערכות מחודשת בארץ המרחק היה קצר. "נאלצנו להתארגן באפס זמן, עם ירידה בהכנסות ולקוחות שחוששים להשתמש במעליות. בהתחלה אי אפשר היה להשיג ציוד מיגון", הוא נזכר, "ליקטנו מן הגורן ומן היקב כדי שהטכנאים יהיו ממוגנים, גם לטיפול במעליות בבתי החולים ובמחלקות הקורונה.
בתוך כך הפכה רשת מלונות דן שבטיפולנו לרשת מלונות קורונה". הבעיות בשטח לא היו פשוטות: ממיגון מלא של עובדים בתנאי גובה ועד הכשרות מהירות של צוותי עובדים, באין עובדים זרים מחו"ל. "לנגד עינינו עמדו שני דברים", אומר עמית, "שהלקוח לא ייפגע ושמירה על בריאותם של העובדים. הטמענו עבודה בקפסולות, וזה מאתגר לעבוד כך מבלי להיפגש באופן תדיר עם כל אנשי השטח".
בין כל אלה ידעה החברה גם להמציא את עצמה מחדש: "רכשנו חומרים מיוחדים להדבקה על לחצני המעליות על מנת להפחית סכנת הידבקות והבאנו מפוחים שמסננים את האוויר. תחילה הטמענו אותם במבני ציבור ובמשרדים, ומשם גדל הביקוש גם בשוק הפרטי". אף לא עובד אחד הוצא לחל"ת במהלך התקופה, וכולם נתנו את המקסימום. "הטכנאים הם הגיבורים השקטים של המשבר הזה", אומר עמית, "לא שמענו מהם מילה. כולם מיד התגייסו לכל משימה".
מי שספגה מכה חזקה בזמן אמת הייתה אלקטרה תעמל, העוסקת במעליות ביתיות ובמוצרי נגישות למוגבלי-תנועה. הלקוחות חששו מהגעה של אנשי החברה לביתם, והפעילות כמעט הושבתה.
אבל כעומק הצניחה - כך גובה הנסיקה מחדש: "ברגע שהוסר הסגר הייתה פשוט התפוצצות", נזכר מנכ"ל החברה איתן זעירא. "מספר הפניות היה חריג, וכמו שהכול נסגר במהירות – בתוך שבוע הכול נפתח מחדש וחזר לפעילות מלאה".
"הפעולות המונעות שלנו הצילו הרבה פרויקטים"
מנכ"ל אלקטרה בנייה, אהוד שטרנהיים, היה מהראשונים להיערך לעבודה בתנאי קיצון. "שיקפנו ללקוחות את המצב בכל רגע נתון".
גם לאורך ימי הקורונה, העבודה באתרים של אלקטרה בנייה ומגורים נמשכת כרגיל. משה סער, סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש בחברה, מסביר איך עושים זאת. "הגדרנו עבור כל פרויקט רשימה של אנשי ביצוע שנשארו בבית, בתורנות, כך שאם יהיו הדבקות, יהיה מי שיחליף וידאג שהעבודה תימשך. יצרנו גם במטה וגם באתרים קבוצה של אנשים שעובדים מהבית. דאגנו גם להפרדה.
הקפדנו על הנחיות 'התו הסגול', ובתוך האתרים עצמם ביצענו הפרדות בסדר היום, כך שחלק מהצוותים לא ייפגשו". לאהוד שטרנהיים, מנכ"ל אלקטרה בנייה, לא היה רגע אחד של חסד: מיד עם כניסתו לתפקיד בפברואר האחרון, מצא את עצמו מתמודד עם ניהול משבר הקורונה בחברה.
"קשה אולי להאמין, אבל ההיערכות בנושא החלה אצלנו כבר אז", הוא מספר. "הפעולות המונעות שלנו הצילו את העבודה בהרבה מאוד פרויקטים.
במקביל נאלצנו להתמודד עם השלכות המשבר בחו"ל, כשחומרי גלם התעכבו, מפעלים נסגרו וחווינו בעיות באספקה. היינו בתקשורת קבועה מול הלקוחות, שיקפנו להם את המצב בכל רגע נתון וביצענו תהליכים מואצים כדי לא לעכב לוחות זמנים". לא פחות חשוב, אומר אהוד, הוא הצורך לדברר את הכול לעובדים בזמן אמת. "אנחנו משתדלים תמיד להיות שקופים ומודעים לרגישויות, לקשיים ולבעיות שצצות בימים כאלה וגם להתגמש היכן שאפשר". ומה הלאה? "יש הרבה אי-ודאות לגבי מצבו של השוק בהמשך, אבל יש לנו הרבה מודעות למה שקורה מסביב. אנחנו מסתכלים קדימה ונערכים לבאות".
עוקף קורונה: עם הרגל על הגז בחסות המשבר
בזמן הסגר ניצלה אלקטרה תשתיות את הדממה בכבישים והגבירה את קצב העבודות בנתיבי איילון. כשהיעילות עולה על הכביש המהיר.
ברגע אחד, דממה מדינה שלמה מפאת התפרצות הקורונה. אנשים הסתגרו בבתים, הפקקים התאדו כלא היו, ובכבישים – שממה.
בדיוק את הרגע הזה ידעו באלקטרה תשתיות לנצל, בתזמון מושלם: ההתנהלות הגמישה אפשרה להפוך להזדמנות את שעת הכושר ולהגביר את קצב העבודות בנתיבי איילון.
מובילי הפרויקט החליטו להסתער על העבודה שהחלה במקביל בשני שלבי הפרויקט: מצד אחד סלילת הכביש ומצד שני עבודות השיקום.
כל זאת בפעילות מאומצת מסביב לשעון, על מנת לנצל כל דקה שבה הדרכים פנויות.
הייתה זו הפעם הראשונה בשני העשורים החולפים שמשטרת ישראל אישרה עבודת יום בנתיבי איילון, לטובת עבודות בהיקפים שלא נראו במקום קודם לכן. שני עקרונות יסוד הובילו את החברה, מסביר המנכ"ל אייל גבאי: "האחד הוא מימוש כל תוכנית על הצד המקצועי והטוב ביותר.
השני הוא ניהול הפרויקט בדרך גמישה וחכמה בשטח, מול ההתרחשויות בזמן אמת". יכולת ההתנהלות הגמישה בפרויקט העבודות באיילון, אומרים בחברה, העניקה השראה לפרויקטים אחרים באזור, שהחלו לפעול ביתר שאת בחסות השקט של תקופת הקורונה